התעמרות תעסוקתית

התעמרות במקום העבודה
התעמרות והתנכלות בעבודה – מהן וכיצד להתגונן מפניהן?


מישהו בעבודה גורם לכם להרגיש לא בנוח? ככך הנראה מדובר בתופעה שהיקפה גדול. משרד הכלכלה והתעסוקה ערך סקר בקרב העובדים בישראל ופרסם דו"ח השופך אור על ממצאים קשים ביותר - כמחצית מהעובדים במשק הישראלי מעידים כי סבלו מהתעמרות והתנכלות בעבודה. הצעת חוק המונחת על שולחנה של הכנסת שואפת להקל על העובדים להתמודד עם התופעה, ואף להביא לפתרון לתופעה זו.

מאת: עו"ד שירית קדם-שלו

בעוד אשר המחוקק בישראל נתן מענה נרחב בחוק למקרים של התנכלות בעבודה על רקע מיני, וזאת במסגרת החוק למניעת הטרדה מינית, אשר קובע מנגנונים שונים השואפים לצמצם את התופעה ולסייע לקרבן, הרי שעדיין אין מענה ממצה לנושא ההתנכלות וההתעמרות התעסוקתית שאינן על רקע מיני דווקא. 

כיום השאיפה היא לעגן מנגנונים דומים בכל מקרה של התעמרות או התנכלות בעבודה, ולמטרה זו הונחה הצעת חוק על שולחנה של הכנסת, הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, תשע"ה-2015, אשר עברה זה מכבר בקריאה טרומית, ויש לקוות כי במהרה תהפוך לחוק. ביולי 2015, אישרה הכנסת בקריאה טרומית את החוק איסור התעמרות בעבודה, בגינו ניתן לתבוע על סכום של עד 120,000 אלף שקלים. כיום ניתן לתבוע בבתי דין לעבודה בגין התעמרות אסורה בעבודה על עוגמת נפש ולקבל פיצויים, כפי שהיה בעניין סע"ש 38335-03-14 מנחם נפתלי נגד משרד ראש הממשלה ואח', כאשר בשנת 2016 פסק בית הדין האזורי לעבודה בירושלים פיצוי בסך 80,000 ₪ בגין התעמרות בעבודה.

אולם, עד שיקרה השינוי המיוחל והצעת החוק תתקבל, דרכי הפעולה של העובדים פחות מובנות ויעילות, אולם עדין עומדות בפניהם אפשרויות לפעולה במקרה של התעמרות תעסוקתית. גם היום יכולים העובדים להסתייע בייעוץ משפטי ובפניה לבתי הדין לעבודה, במקרה שנפלו קרבן להתנכלות במקום העבודה, מצד המעסיק ו/או  מצד עובד אחר שעובד עמם.

חשוב מאד שעובדים ידעו מה נחשב להתעמרות תעסוקתית ולהתנכלות בעבודה, כיצד עליהם לפעול במידה שהם חשים לא נוח במקום העבודה, אילו זכויות עומדות לרשותם ומי יכול להגן ולסייע להם במקרים אלו.

אילו מקרים יכולים להיחשב התנכלות או התעמרות תעסוקתית? אילו חוקים מגינים על העובד בענין זה?


ראשית יצוין, כי זוהי זכותו של כל עובד שלא להיות מוטרד במקום עבודתו , וזכות זו נובעת נובעת מזכויותיו הבסיסיות לחירות ולכבוד המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. גם חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 בא להגן על זכויות אלו וזכויות נוספות, בין היתר הזכות לשוויון בין המינים ועוד. מטרתה של החקיקה הינה לאפשר לעובד להרגיש בטוח במקום עבודתו ושזכויותיו לא ייפגעו על ידי המעסיק או על ידי גורם אחר. בכל מקרה בו מעסיק או עובד אחר גורם תחושה לא נוחה לעובד, יש סיכוי כי מדובר בהתעמרות או בהתנכלות תעסוקתית. בין אם אותם גורמים פוגעים בכבוד העובד, או משפילים אותו במקום העבודה לאורך העבודה באופן חוזר ונשנה שהופך את סביבת העבודה לעוינת , תוך גרימת קושי רגשי וטרדה לעובד, הרי שיתכן ומדובר בהתנכלות או התעמרות תעסוקתית.

למרבה הצער, התנכלות כזו נפוצה מאד וקיימות דוגמאות רבות למקרים של התעמרות תעסוקתית. למשל, אם העובד נחשף להתנהגות בריונית; ליחס פוגעני ומשפיל; נחשף לטרטורים, קללות, אמירות בוטות, ביטויים מילוליים של זלזול השפלה או לעג,  גם ברשתות החברתיות וגם באמצעים דיגיטליים אחרים. השמעת הערות אישיות מעליבות גם כן נחשבות כהתעמרות תעסוקתית פסולה, לרבות התייחסות לסגנון, למוצא, למין, להעדפה מינית, ללבוש, למראה, למשקל גוף. גם מקרים בהם עובד "מסומן" ומבודד משאר העובדים, יכולים להיחשב כהתנכלות תעסוקתית פסולה.

גם ללא הצעת החוק האמורה, מקרים של התנכלות ואפליה חמורה, על רקע מוצא ו/או כל רקע אחר, הינם אסורים על פי חוק, ואיסור זה מעוגן במסגרת החוק לשוויון ההזדמנויות בעבודה המוזכר לעיל. כך למשל, ישנם מקרים בהם ניתן פיצוי בעקבות אפליה והתנכלות, כמו, למשל, במסגרת פסק דין שניתן על ידי בית הדין לעבודה, אשר פסק לטובתה של עובדת ממוצא אתיופי שלא התקבלה לעבודה בשל מוצאה. שופטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, כבוד השופטת איטה קציר, קבעה כי עובדת בחברת שירותי הניקיון "מרבד הקסמים", ששובצה לעבודה כעובדת ניקיון במוסך בחיפה, תפוצה בכ-50 אלף ₪ בגין אי קבלתה לעבודה במוסך על רקע מוצאה. העובדת, שימשה כמנקה בחברה אשר סיפקה שירותי כוח אדם למוסך למיזוג אוויר בחיפה.

העובדת שובצה במוסך כעובדת ניקיון, ובמהלך סיור ראשוני שנעשה לה במקום, רעייתו של אחד מבעלי המוסך פנתה בקול למנהל העבודה ואמרה לו חד משמעית כי אינה מוכנה להעסיק במקום מנקה אתיופית.מנכ"ל חברת "מרבד הקסמים" פנה טלפונית לרעיית בעלי המוסך, לאחר הערתה, וזו ציינה בפניו כי אינה מעוניינת להעסיק עובדת ממוצא אתיופי.

לבית הדין הוצגו תמלולי השיחות שבהן הסבירה רעיית בעל המוסך למנהל החברה כי איננה רוצה להעסיק עובדת אתיופית, משום ש"הן לא יודעות לעבוד, זה הכל", ו"הן לא נקיות" . יוזכר לעניין זה תע"א 3816/09 מישל מלכה ואח' נגד התעשייה האווירית לישראל בע"מ, שהינו פסק דין שניתן על ידי בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בשנת 2013, והיה הראשון שהכיר באפליה על רקע עדתי בעת קבלה לעבודה. בפסק הדין נקבע כי התובע הופלה על רקע מוצאו המזרחי ונתן תוקף משפטי לאיסור האפליה על רקע זה, ונפסקו לטובתו פיצויים בסך 50,000 ₪  בתוספת הוצאות משפט בסך 7,500 ₪.
 

כיצד מומלץ לפעול במקרה של התנכלות והתעמרות במקום העבודה?
מומלץ לעובד לפנות לייעוץ משפטי מקצועי, כגון להסתדרות או לעורך דין מומחה לדיני עבודה ולקבל ייעוץ לגבי אפשרויות הפעולה העומדות בפניו. בחלק מהמקרים ניתן לפעול הן במישור הפלילי (למשל כאשר מדובר בהטרדה על רקע מיני) והן במישור האזרחי - קבלת פיצויים בגין נזק שנגרם לעובד על רקע ההטרדה שעבר, דרישה לפיצוי בגין אפליה ועוד.

 

נושאים נוספים:

 
כתובת:
אבן גבירול 68, תל אביב
טלפון:
072-33-80-527
 


קדם-שלו ירושלמי ושות'
משרד עורכי דין


נשמח לעמוד לשירותכם בכל עת - צרו קשר:

קדם-שלו ירושלמי ושות' - משרד עורכי דין

אבן גבירול 68, תל אביב  |  072-33-80-527

 

 

ייעוץ וליווי משפטי - דיני עבודה     ייצוג בבית הדין לעבודה     סיום יחסי עובד-מעסיק     זכויות סוציאליות     משפט מסחרי     ליטיגציה מסחרית     ניסוח ועריכת חוזים מסחריים     הליכי חדלות פירעון     תביעות בתחום הנדל"ן (מקרקעין) וליקויי הבנייה     נדל"ן (מקרקעין)    
פיצויי פיטורין     התעמרות תעסוקתית     אפליות במקום העבודה     זכויות של עובד     ייצוג בבית דין לעבודה     ייצוג מעסיקים בבתי הדין לעבודה     משרד עו"ד דיני עבודה     עו"ד ייצוג מעסיקים     עו"ד לדיני עבודה במרכז     תביעת שעות נוספות     שימוע כדין     קיום חובת שימוע     עריכת הסכמים קיבוציים     ייצוג עובדים בבתי הדין לעבודה     ייצוג עובדים בשימועים     עורך דין ייצוג מעסיקים בבית דין לעבודה